israelisinberlin.de

  • הגדלת גודל פונט
  • גודל פונט ברירת מחדל
  • הקטנת גודל פונט

עבודה

עבודה

 

רקע כללי

השכירים בגרמניה מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: עובדים פעילים וכאלה שאינם. בין אלה האחרונים יש כאלה שאינם זקוקים ו/או מעוניינים בעבודה רשמית (למשל בעלי הכנסה גבוהה בזכות בן/בת־הזוג, עקרות בית, וכד') ודורשי עבודה, שמסיבות שונות בכ״ז אינם עובדים ומוגדרים כמובטלים (Arbeitslose). האחרונים מונים רשמית 8.2% מכוח העבודה, שהם כ־3,45 מיליון גורלות (כך ע״פ הדו״ח הסטיסטי של לשכת התעסוקה הפדרלית (Bundesagentur für Arbeit) לשנת 2009). נתונים אלו מצביעים על עליה של 0.4% בשיעור האבטלה לעומת שנת 2008. במזרח גרמניה ללא מזרח־ברלין - כלומר באזור המקיף את ברלין מכל עבריה - עומד שיעור האבטלה על 13% אחוזים לעומת 6,9% במערב. ואולם, במערב־גרמניה עלה בשנת 2009 שיעור האבטלה ב־0.5%, שעה שבמזרח־גרמניה הוא ירד ב-0.1%. נתונים אלה מייפים את המציאות מאחר והמדינה לא כוללת בה קבוצות שונות הנתמכות על ידה שאינם כלולים בסטטיסטיקה (למשל כל מי עובר הסבה מקצועית למרות שברור שגם במקצוע החדש לא ימצא עבודה).

בברלין המאוחדת (מזרח ומערב) מגיע מספר המובטלים, ל־13.5% שהם כ־ 230,000 איש ואישה. מספר גבוה זה נובע מחוסר של מפעלי תעשיה (רגילה והיי־טק). המפעלים הגדולים (דוגמת סימנס) נטשו את העיר לאחר מלחמת העולם השניה; בנוסף, מפעלים רבים שהתקיימו במזרח־ברלין הקומוניסטית לא הצליחו להשרד אחרי נפילת החומה של 1990. מעבר רוב מוסדות הממשל הפדרלי מבון לברלין, בראשית שנות ה-2000, סיפק (באופן דומה למצב בירושלים) מקומות עבודה רבים בסקטור הציבורי, ואולם פוטנציאל הצמיחה של הסקטור הציבורי הוא מוגבל ביותר.

אע״פ שלא ניתן עוד להפריד בבירור בין מזרח העיר למערבה (לא מעט מן העובדים במערב העיר מעדיפים לגור במזרחה, שם מחירי השכירות נמוכים יותר בד״כ), הרי שבאופן כללי עיקר האוכלוסיה במזרח העיר סובל מאותן בעיות המאפיינות את שאר האזורים במזרח גרמניה, בעוד שהמצב במערב ברלין דומה יותר למצב במערב גרמניה. האוכלוסיה החלשה מבחינה כלכלית וחברתית, שממנה באים רוב המובטלים בברלין, מרוכזת בעיקר במזרח העיר.

פרט לעובדי המדינה (Beamte), שמקבלים במרוצת הקריירה שלהם קביעות לכל ימי חייהם, פנסיה תקציבית ופריבילגיות נוספות - אין כמעט פועל, שכיר או מנהל שמקום עבודתו בטוח. יתרה מזאת: עקב אילוצים כלכליים מופעלת מזה כמה שנים במספר מדינות־מחוז מדיניות של צמצום מספר עובדי המדינה. עובדים חדשים נאלצים להסתפק במעמד של שכיר רגיל (למשל מורים חדשים, שעובדים אמנם בשירות המדינה, אבל ללא רוב הפריבילגיות של עובד מדינה מן המניין). לחץ פסיכולוגי זה המקיף את רוב ציבור העובדים, מכל סוג, מעלה את מוסר העבודה שהוא ממילא גבוה בגרמניה ואתו את תפוקת העובדים. יום העבודה הופך למירוץ נגד כמות העבודה ההולכת וגדלה והמועמסת על העובד החושש להתלונן פן יאבד את מקום עבודתו. מקומות העבודה השקטים והרגועים הולכים ונעלמים, בוודאי בסקטור הפרטי. Stress - הנה מילת המפתח לתיאור האקלים התעסוקתי. למחוסרי עבודה קשה יותר למצוא מקום עבודה חדש מאשר למחליפי משרה.

השכר החודשי הממוצע בגרמניה עמד בסוף 2009 על כ־3.100 €. בהשוואה לשנת 2008 זוהי ירידה ריאלית של כ־1,2%. זאת עקב ירידה של כאחוז בגובה המשכורות בשילוב עם עליה קטנה במדד המחירים לצרכן.

אישור עבודה (Arbeitserlaubnis)

כל מי שאינו אזרח גרמני או אזרח מדינות מערב אירופה החברות באיחוד האירופאי, חייב באישור עבודה המוחתם בדרכונו. אזרח של מדינה מזרח אירופאית, חברה "חדשה" באיחוד, רשאי לעבוד כעצמאי, אך עדיין מוגבל בקבלת אישור עבודה כשכיר. התנאי לקבלת אישור עבודה הוא קבלה של אישור שהייה (Aufenthaltstitel). לבאים לגרמניה למטרות עבודה (להבדיל מלימודים) ללא סידור מראש, זה מילכוד שקשה לצאת ממנו: אינך מקבל אישור שהייה ללא עבודה, אבל אישור עבודה תקבל, אם בכלל, רק בתנאי שיש לך אישור שהייה.

ככלל, קבלת אישור עבודה כפופה לנכונות של מעסיק לתת לך מקום עבודה קונקרטי כשכיר. זו חייבת להיות מוכחת על ידי חוזה עבודה חתום. את החוזה יש למסור בצירוף מסמכים נוספים בלשכת הזרים (לא בלשכת התעסוקה), כאשר לשכת הזרים היא זו שמעבירה את בקשתך לאישור עבודה ללשכת התעסוקה הפדרלית. שם יערכו בדיקת שוק שמטרתה לקבוע אם יש בברלין דורשי עבודה בעלי קדימות (גרמנים ומערב־אירופאים), אשר יכולים לבצע את אותה העבודה. במידה ואין, תבוצע בלשכת התעסוקה הערכה של תנאי ההעסקה הצפויים לך, על מנת לוודא שהם לא עשויים לפגוע בשוק העבודה בכללותו. לדוגמא: אם המעסיק שלך מוכן להעדיף אותך על פני עובד גרמני, משום שהסכמת לעבוד תמורת 70% מהשכר המקובל לאותה עבודה, חוזה העבודה שלך לא יאושר, משום שאחרת תוביל המגמה הזו לצניחה גם בשכר שמקבלים הגרמנים באותו ענף.

אתה נמצא מראש ביתרון מסויים לעומת אזרחי מדינות אחרות (למשל: הודו), משום שהרשויות הגרמניות הציבו את ישראל ברשימת המדינות המועדפות (לצד ארה״ב, קנדה, אוסטרליה, ניו־זילנד, יפן ודרום קוריאה). פרטים נוספים תמצא כאן: http://www.berlin.de/labo/auslaender/dienstleistungen/bes_staaten.html

יתרון נוסף בטיפול בבקשתך מקנה לך תואר אקדמאי, אולם אין לשכוח שישנם בברלין גם אקדמאים גרמניים רבים המחפשים עבודה.

עצמאי חייב ג״כ באישור עבודה, אולם מדובר באישור שונה מזה הניתן לשכירים. על מנת לקבלו, תדרש להוכיח את הצורך בעסק המתוכנן ואת כדאיותו הכלכלית בשנים הראשונות. זאת משום שעל הכנסותיך יוטל מס, מה שמכניס אותך למערכת של הנהנים מהביטוח הסוציאלי הגרמני, מה שהופך אותך, בתנאים מסויימים לזכאי לתמיכה כלכלית מהמדינה; על מנת להקטין את הסיכויים שתיפול למעמסה על משלם המסים הגרמני, מנסות הרשויות לבדוק מראש את סיכויי הצלחתך כעצמאי. קבלת האישור לפעול כעצמאי מלווה כמובן באופן אוטומטי בקבלת אישור שהיה למשך שנה לפחות. פרטים נוספים תוכל למצוא בעמוד הזה: http://www.berlin.de/labo/auslaender/dienstleistungen/selbststaendige.html

סטודנטיםזרים, אשר מחזיקים בויזת סטודנט, רשאים לעבוד עד 90 יום בשנה (או 180 חצאי־ימים). ניתן להרחיב את ההיקף על פי בקשה מיוחדת, אולם אז אתם עשויים לאבד את ויזת הסטודנט (תוכלו להמשיך ללמוד, אבל שהייתכם בגרמניה תהיה כפופה מעתה להמשך עבודתכם אצל המעסיק). עבודות סטודנטיאליות (studentische Nebentätigkeiten) באוניברסיטה, למשל כאסיסטנט, אינן מוגבלות מבחינת היקף הזמן, אולם בכ״ז יש לידע את לשכת הזרים על העסקתכם במסגרת זו.

 

היכן ניתן לקבל מידע על משרות פנויות בברלין ובגרמניה?

1. לשכות התעסוקה (Arbeitsagenturen):
לשכת התעסוקה היא גוף פדרלי שאינו כפוף לברלין כמדינת־מחוז. מבחינה אדמיניסטרטיבית היא מחלקת את ברלין לשלושה תת־מחוזות - מרכז, צפון ודרום - ובכל אחד מהם היא מפעילה מרכז משרדי אחד ושלושה סניפים (Geschäftsstellen). עם זאת, הלשכה הפדרלית משתפת כמובן פעולה עם עירית ברלין, כך שניתן לפנות גם למשרדים שמפעילים המחוזות השונים בתוך מדינת־המחוז ברלין ((Jobcenter. באתר דלהלן תוכלו להקליד את כתובתכם ו/או את המיקוד שלכם, על מנת לקבל פרטים הן על סניף הלשכה הפדרלית והן על המשרד העירוני הקרובים למקום מגוריכם:

http://www.arbeitsagentur.de/nn_218/Navigation/Dienststellen/RD-BB/Berlin-Nav.html

הנה לינק נוסף של דף רשמי של הממשלה למחפשי עבודה

http://www.make-it-in-germany.com/make-it/jobboerse/

2. חברות פרטיות

כמו בישראל, כך פועלות גם בברלין חברות כח־אדם פרטיות לתיווך עבודה. הן מתמחות בעיקר בעבודה זמנית (Zeitarbeit), ומפרסמות את הצעותיהן בעיתונות היומית. במהדורות סוף השבוע תוכלו למצוא בד״כ כמות גדולה במיוחד של מודעות "דרושים״. ניתן לפנות לחברות כאלה גם ביוזמה אישית, כמה מהן תמצאו באתר הזה:

http://www.in-berlin-brandenburg.com/Verzeichnis/Z/zeitarbeit.html

3. אינטרנט

ישנם גם כמה אתרי אינטרנט שבהם ניתן לחפש, למשל:

http://www.jobpoint-berlin.de/

http://www.jobmonitor.com/jobs/Jobs-Berlin-Berlin-Deutschland.html

http://www.arbeiten.de/jobs/420446-arbeit-in-Berlin.html

4. מכרים וידידים

כדאי וחשוב לידע אנשים אחרים על כך שאתה מחפש עבודה - לעולם אי אפשר לדעת מראש מהיכן תבוא ההפתעה הנעימה.

5. הקהילה היהודית

הקהילה היהודית מפעילה שירות קליטה שאמור לעזור למהגרים, בעיקר דוברי רוסית. בין השאר, מפיץ שירות הקליטה מעת לעת הצעות עבודה שמתקבלות אצלו. ניתן לפנות לשירות בטלפון 88028-246 או באימייל כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת ולבקש להיכנס לרשימת התפוצה. כמו כן, ניתן להיעזר בניסיונם של עובדי הרווחה של הקהילה, היכולים לעזור בעצה או אולי אפילו בהפנייה מתאימה. כדאי לנסות.

 

אם מצאת עבודה, הנך "מסודר(ת)" בד"כ. המשכורת תאפשר לך לחיות ברמת חיים שמנהלים עשרות מיליוני גרמנים עם הכנסה דומה

עדכון אחרון ב-שבת, 16 נובמבר 2013 15:42  

הרשמה (לאתר ולניוזלטר)

מודעות חדשות


ספונסרים

נילי שני - Ensof Webdesign
שירותי גרפיקה ובניית אתרים
באנר
באנר