israelisinberlin.de

  • הגדלת גודל פונט
  • גודל פונט ברירת מחדל
  • הקטנת גודל פונט
דף הבית קהילות ותרבות הקהילה היהודית

הקהילה היהודית

הקהילות היהודיות ושירותיהן

בברלין - בניגוד לרובן המוחלט של ערי גרמניה - מתקיימות שתי קהילות יהודיות נפרדות זו לצד זו. הגדולה והמוכרת נקראת בפשוט ״הקהילה היהודית״ ולה כ-11,000 חברים רשומים. הקהילה הקטנה מונה כמה מאות חברים בלבד ונקראת ״עדת ישראל״.

 קצת היסטוריה

בשנת 1847 יצא חוק מאת המלך, שכפה על כל היהודים בפרוסיה - הממלכה, שברלין היתה בירתה - להתארגן במסגרת קהילתית מסודרת במקום מושבם. תוך שהוא מעניק לקהילות היהודיות זכויות שלא היו להן בעבר, בטרם זכו למעמד רשמי. אז הקימו יהודי ברלין את האירגון שנקרא ״הקהילה היהודית בברלין״.

חוק זה היה תחילתן של ״קהילות האחדות״ (Einheitsgemeinden), שבהן היו חברים יהודים אורתודוקסיים לצד יהודים ליברליים, כאשר הקהילות הגדולות יותר מחזיקות במספר בתי כנסת - לא רק מטעמים גאוגרפיים וכמותיים, אלא גם על מנת לשרת את צרכי הדת של חבריהן בעלי הדעות השונות עד מנוגדות. גם כאשר בוטלה החובה להיות חברים בקהילה מרכזית אחת בשנת 1869, נשמר, באופן כללי, מבנה קהילת האחדות.

בתקופת הנאצים חוייבו היהודים להצטרף למסגרת יהודית משותפת, אך זו הוגדרה כידוע באופן גזעני, כאשר המרכיב הדתי היה חשוב הרבה פחות. לאחר המלחמה בוטלה כמובן החובה, אך המבנה הבסיסי נשמר וממשיך להתקיים עד ימינו. בקהילה היהודית בברלין חברים כיום יהודים אורתודוקסיים, קונסרבטיביים ורפורמים זה לצד זה - אמנם ישנם חיכוכים וויכוחים, אבל מבנה הקהילה נשמר.

 אין כלל בלא יוצא מן הכלל...

...ובמקרה שלנו מדובר בקהילה הקטנה ״עדת ישראל״ שהוזכרה לעיל. ראשיתה בשנת 1869, כאשר חלק מן היהודים האורתודוקסיים בברלין (לא כולם) פרשו מן הקהילה המרכזית עקב אי-שביעות רצונם מדרכם של היהודים הליברליים, שמשקלם היה גדול. מדובר היה בזרם הנאו-אורתודוקסי לפי דרכו של הרב המפורסם שמשון רפאל הירש (״תורה עם דרך ארץ״). הקהילה החדשה נקראה, כאמור, ״עדת ישראל״. הרב הראשון שלה היה עזריאל הילדסהיימר הנודע.

פיצולים דומים התרחשו באותה תקופה גם במקומות אחרים בגרמניה - בעיקר בערים הגדולות, שבהן היו יהודים ליברליים רבים ובעלי השפעה גדולה מחד אחד, אך מספיק נאו-אורתודוקסיים מצד שני, על מנת לאפשר את ייסודה של קהילה חדשה.

מרכזה של הקהילה היה ברחוב ״הארטילריה״, כיום רחוב טוכולסקי. בשנת 1939 פורקה ״עדת ישראל״ בצו של המשטר הנאצי, שחייב כאמור את כל היהודים - אורתודוקסיים, ליברלים, ציונים ואחרים, גם אתאיסטים - להתארגן מחדש במסגרת אירגונית משותפת.

לאחר המלחמה נמצא מרכז הקהילה בחלק הקומוניסטי של ברלין, שיהפוך עד מהרה לברלין המזרחית. עם זאת, ״עדת ישראל״ לא קמה מן ההריסות מיד לאחר המלחמה. רק בשנת 1985 הוקמה מחדש באישור השלטון הקומוניסטי. לאחר איחוד גרמניה, בשנת 1990, נאלצה ״עדת ישראל״ להילחם מחדש על מעמדה, ורק לאחר מאבק משפטי ממושך אושרר בשנת 1997 מעמדה המשפטי כקהילה יהודית רשמית, מקבילה לקהילה המרכזית בברלין.

 

מי רשאי להצטרף?

כל יהודי החי באופן קבוע בברלין (כלומר, הרשום בעיריה כתושב ברלין ובעל אישור שהיה בברלין) רשאי להצטרף כחבר לקהילה יהודית. החברות מעניקה לו את כל שירותי הקהילה, אך היא כרוכה בתשלום מס חבר בגובה של 9% ממס ההכנסה שלו. מס זה מוטל על חברי כל הדתות בגרמניה המאורגנים בקהילה/כנסיה. מי שאינו חבר או פרש - פטור מהמס. החברות בקהילה מסתיימת עם עזיבת העיר או בהצהרה נוטריונית.

 שירותי הקהילות

הקהילה המרכזית המשרתת כ-11.000 חברים היא הגדולה ביותר בגרמניה ומציעה בהתאם קשת רחבה של שירותים לחבריה:

לא פחות משישה בתי כנסת ״רשמיים״, ארבעה רבנים (שלושה גברים ואשה אחת) במשרה מלאה או חלקית, שמונה חזנים (שבעה גברים ואשה אחת - לא אותה אשה המכהנת כרבּה...), גן ילדים, שני בתי ספר, מרכז נוער, מרכז להשכלת מבוגרים, שיעור דת יהודי בבתי הספר הכלליים (עבור תלמידים יהודיים שאינם לומדים בבתי הספר היהודיים), שלושה בתי אבות וארבעה בתי קברות (מתוכם שניים פעילים).

בנוסף פועלים בקהילה מחלקה לעזרה סוציאלית, משרד קליטה ותיווך עבודה (ראו בפרק עבודה), ספריה יהודית ברמה אקדמית, מגזין חודשי דו-לשוני (גרמנית ורוסית) וכמה התארגנויות פנימיות (למשל: קבוצת תיאטרון).

כמו כן, הקהילה המרכזית מארגנת מדי שנה את ״ימי התרבות היהודית״, שבהם נערכים בברלין מדי שנה בסתיו, במשך כשבוע, אירועי תרבות ברמה בינלאומית.

פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר המחודש של הקהילה:

http://www.jg-berlin.org

גם ״עדת ישראל״, הקהילה הקטנה והאינטימית, מציעה כמובן שירותים לחבריה, חלקם נגישים גם עבור הקהל הרחב:

בית כנסת אחד, מסעדה כשרה בשם ״בית קפה״, חנות למוצרים כשרים בשם ״כלבו״, מועדון לילדים, ספריה ובית קברות אחד.

בעבר היו ל״עדת ישראל״ גם כמה בתי ספר, אולם אלו הפסיקו לפעול במלחמת העולם השניה. כאשר הוקמה הקהילה לתחיה החל משנת 1985 לא היתה גדולה וחזקה מספיק על מנת להפעיל מוסדות מעין אלו, וכך המצב גם כיום.

(אגב המסעדה והחנות של ״עדת ישראל״: הקהילה המרכזית אינה מפעילה בעצמה מסעדה וחנות כשרות, על מנת שלא להתחרות בחברי הקהילה המפעילים מסעדות וחנויות כאלה בעצמם. עם זאת, הקהילה משכירה מקום בבנין השייך לה ברחוב פאזאנן - לפנים הבנין הראשי - ובו פועלת מסעדה כשרה.)

עדת ישראל נחשבת לקהילה מסוגרת ומסתגרת השומרת באדיקות על פרטיותה. אם ברצונכם להצטרף למנין, מומלץ מאד לפנות אליהם ולבקש זאת מראש, שכן הגעה ספונטנית וללא תיאום עשויה להסתיים בהישארותכם מחוץ לבית הכנסת.

פרטים נוספים תמצאו באתר של ״עדת ישראל״:

http://www.adassjisroel.de

 

בתי כנסת בברלין

באתר הבא תמצאו רשימה מעודכנת, עם כתובות, של בתי הכנסת בברלין

http://jewish-berlin.com/synheb.htm

 

 

 


עדכון אחרון ב-שלישי, 30 מרץ 2010 10:15  

הרשמה (לאתר ולניוזלטר)

מודעות חדשות

  • noimage
    For one year
    (דירות / *** ברלין וגרמניה - מציע/ה *** )
    שלישי, 28 אוקטובר 2014
  • noimage
    עזרה בהגירה
    ( / שונות)
    שבת, 25 אוקטובר 2014

גרמניה ואירופה בראי העיתונות הישראלית

לתשומת לבך, יש לפתוח חלון חדש. PDFהדפסהדוא

- מבחר כתבות מעתון "הארץ" על גרמניה http://www.haaretz.co.il/misc/tags/1.1242379     - מבחר כתבות מעתון "מעריב" על גרמניה http://www.nrg.co.il/online/search.php?query=%E2%F8%EE%F0%E9%E4&searchAction=search
- מבחר כתבות מ"עכבר העיר" על גרמניה http://www.mouse.co.il/freesearch.aspx?searchtext=%u05D2%u05E8%u05DE%u05E0%u05D9%u05D4
- מבחר כתבות מ"ישראל היום" על גרמניה http://www.israelhayom.co.il/ih_search?key=%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94 . מבחר כתבות מ"גלובס" על גרמניה http://www.globes.co.il/news/search.aspx?searchType=all&searchQuery=%u05D2%u05E8%u05DE%u05E0%u05D9%u05D4&id=1&cx=partner-pub-3457903570625953:1632854301&cof=FORID:10&ie=UTF-8&q=%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94&sa=Search

 

 

ספונסרים

נילי שני - Ensof Webdesign
שירותי גרפיקה ובניית אתרים
באנר