בתחילה, נקטתי בשיטת עשה זאת בעצמך. בן של חברה של אמי נתן לי דיסק עם שיעורי גרמנית מוקלטים ודיבר בשבחה של שיטת הלימוד של מישל תומאס. "בשיטה שלי אתם לא תשכחו דבר, כל מה שצריך לעשות זה להקשיב ולהתרכז" הבטיח מישל תומאס בתחילת השיעור הראשון, והוא צדק. חומר הלימוד היה ביזארי ומעורר חשד- במקום ללמוד משפטי שיחה בסיסיים כמו שלום, קוראים לי…, אני גרה ב… וכו' למדתי משפטים כמו "אני מצטערת אבל אני לא יודעת איפה זה" "אין לי את זה היום אבל אני יכול להביא לכם את זה מחר".
חיפוש קצר בגוגל הביא אותי לאתר הרשמי של מישל תומס, גבר מבוגר בחליפה מחויטת, חיוך רחב ופאה נוכרית איומה שמשווה לו מראה של סוחר מכוניות משומשות יותר מאשר מורה לשפות. מקריאה על אודותיו גיליתי שמישל תומאס הוא יהודי פולני מלודג' שהיגר לצרפת לפני מלחמת העולם השנייה ולמד בלשנות. במלחמה הוא הצטרף לתנועת המחתרת הצרפתית שפעלה נגד הנאצים. הוא נתפס על ידי הגסטאפו ועונה בחקירות (הוא מספר שפיתח יכולת לא לחוש כאב אבל את זה הוא לא מלמד בדיסק). אחרי המלחמה הוא היגר לאמריקה והפך את הוראת השפות לעסק משגשג שממשיך היום גם לאחר מותו. הגרמנית שלו אגב מיושנת ולא עדכנית, כנראה שלא ביקר בגרמניה מאז המלחמה והגרמנית שהוא מלמד זה הגרמנית שהוא יודע מחקירות הגסטאפו.
.חפשתי משהו יותר אפקטיבי, ופניתי לתוכנת לימוד אינטראקטיבי של תחנת הרדיו והטלוויזיה הגרמנית דויטשה וולה (זה בחינם).
http://www.dw-world.de/dw/0,,2547,00.html
וואו. זה היה ממש כמו משחק מחשב, פשוט כיף. בשבועיים הראשונים ישבתי כל יום שעה, אבל מהר מאוד המשמעת העצמית שלי התמוססה. התייאשתי כי למרות שלמדתי משפטים ומילים חדשות לא הצלחתי לפצח את הדקדוק הגרמני, ואז גמלה בליבי ההחלטה לעשות את זה כמו שצריך ולהרשם לקורס גרמנית.
רציתי ללמוד ב"מכון גיתה" המפורסם אבל זה עולה הון בברלין , לכן תלמידי "מכון גיתה" כאן הן בעיקר נשות דיפלומטים או נשות אנשי עסקים משועממות שיכולות לשלם סכומים אסטרונומים עבור התענוג בכל אופן זה מה שאנדריאס טוען. נרשמתי לבית הספר שבו אנדריאס לומד עברית שנמצא בפרידריכשיין, לא רחוק מאיתנו.
למורה שלי לגרמנית קוראים ונדולין (נשמע כמו ונטולין). בחור בלונדיני נאה ונמוך קומה עם מראה נערי שובב- ביום מורה ובלילה די ג'י ומדריך תיירים. הוא מדבר איתנו גרמנית רוב השיעור ומגבה בשפת פנטומימה כדי שנבין. היכולת המשחקית שלו, העובדה שהוא איש העולם הגדול, והידע הרב שיש לו על תרבות ולא רק על שפה ישר גרמו לי לחבב אותו.
לא יכולתי ליפול על כיתה יותר יצירתית.קייל- זמר אופרה אמריקאי, דיווה מטנסי עם מבטא דרומי, אחרי שנים של מאבק בסצנת האופרה בניו יורק הוא החליט לחפש את מזלו כזמר בריטון בברלין.הוא לא בן אדם של בוקר ואי אפשר לדבר איתו לפני שסיים את הקפה האקסטרה אקסטרה לארג' שלו בלי חלב. סאם, אמריקאית מקליפורניה. היא אקרובטית! המומחיות שלה זה טרפז. היא התייתמה מאב כשהייתה תינוקת ועזבה את הבית מיד אחרי התיכון. היא נסעה למקסיקו לטייל ופשוט התאהבה במקום ונשארה.היא מדברת ספרדית בלי רבב של מבטא אמריקאי. היא הגיעה לברלין בגללמהחבר שלה שהוא חצי מקסיקני חצי גרמני שרצה לבוא ללמוד כאן.עימנואלה מוונצואלה, הגיעה אלינו אחרי שסיימה לימודי אוצרות בברצלונה. היא ספרה לנו שאבא שלה נחטף לפני כמה שנים על ידי המיליציות המקומיות, אבל הם שחררו אותו אחרי שהמשפחה שלה שלמה את הכופר. היא אגב מתכחשת להיותה עשירה. יש לנו ארכיטקטית דרום אמריקאית,רקדן צרפתי (יהודי) , אוסטרלית פטפטנית ועולצת, סטודנט לכלכלה משוודיה ואנגלי צנון..
חוץ ממשפטי שיחה בסיסיים חשובים בגרמנית, למדתי עוד כמה מילים חשובות בבית הספר: Die Flasche זה בקבוק, ואנחנו יודעים עד כמה אלכוהול חשוב כאן. Die Tüte זו שקית מתכלה אבל גם מילה נרדפת לג'וינט, ו-Geil זה הורסיה הגרמנית לביטוי שלנו "חבל על הזמן". הסרט היה גייל, המסיבה הייתה גייל, אבל המשמעות המילולית של המילה זה חרמן אז זהירות!
נפגש שוב במוצ"ש הבא, ומי שלא יכול לחכות עד אז אתם מוזמנים להכנס לבלוג שלי:
http://shlomitinberlin.wordpress.com/
Comments
בכול מקרה, קראתי כמה מהפוסטים שלך. אני מאחל לך כול טוב והצלחה בדרך החדשה. בייחוד העניין של האמא החורגת, כי את צריכה לעשות את כול זה גם בשפה זרה!
אפרופו, גם אני כותב כאן בלוג - דברים שרואים משם.
בהצלחה
RSS feed for comments to this post.